ככלל, ניתוח לכריתת השקדים מתבצע בהרדמה כללית על ידי רופא מנתח ובנוכחות רופא מרדים. כריתת השקדים מתבצעת דרך הפה וללא צלקות חיצוניות.לאחר ההרדמה מוכנס פותחן פה אוטומטי, המשאיר את הפה פתוח למשך כל הניתוח.בהמשך, המנתח מזהה את השקדים, מבצע חתך בשכבת רירית הפה כדי להסיר את רקמת השקד בצד אחד, ולאחר מכן חוזר על הפעולה גם בצד השני.לעצירת הדימום ניתן לתפור את בסיס השקד, או לחילופין לבצע צריבה מקומית, על פי שיקול דעתו של המנתח.

חקרים הצביעו על יתרונות וחסרונות שונים לכל שיטה הן מבחינת הריפוי המקומי, והן מבחינת הסיכון לדימום תוך כדי הניתוח או אחריו.

1) הגדלה של השקדים עשויה לגרום חסימה של מעבר האויר התקין בגרון, אשר יכולה לגרום לנחירה, קשיי נשימה, התעוררות תכופה משינה והפסקות נשימה במהלך השינה. בעיות אלו יכולות להתבטא גם בקשיי

.ריכוז, עייפות, בעיות התפתחותיות (בילדים).
במבוגרים חשוב לפעמים לשלול את האפשרות שגידול סרטני הוא הגורם להגדלה של השקדים, בעיקר אם רק אחד מהשקדים גדל.

​

2) דלקות שקדים חוזרות ללא שיפור לאחר טיפול אנטיביוטי ולאחר שלילת הדבקה חוזרת מנשא.

ניתן להסיר את רקמת השקד בכמה אופנים ובעזרת כמה סוגי מכשירים, על פי שיקול דעתו של המנתח:

​

1) ניתן לבצע את הפעולה בשיטה "קרה" - תוך שימוש בכלי ניתוח ללא אנרגיה חיצונית.

​

2) ניתן לבצע את הפעולה בשיטה "חמה" - תוך שימוש במכשירים המשתמשים באנרגיה:

- צריבת רקמות (דיאטרמיה)

- גלי קול, קובלציה ועוד

​

3) כמו כן, ניתן לבצע כריתה חלקית של שקד אחד או של שני השקדים.

​

​