הכפתור נפלט מעצמו על פי רוב לאחר 6-18 חודשים.

במקרים שהצינורית נותרת בעור התוף, ישקול הכירורג את דרך הוצאתה.

נדע שהצינורית נפלטה על ידי מעקב אצל הרופא שבודק את עור התוף וקובע האם הצינורית נפלטה

​

ההמלצה המקובלת היא להימנע מהרטבת אוזניים 
בבריכה/אמבטיה כאשר יש צינורית בעור התוף.
הסיבה היא שכניסת מים דרך הצינורית יכולה לגרום לזיהום והפרשות מוגלתיות באוזן.

אין צורך בטיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח.
אחר הפעולה יתכן ויהיו כאבים קלים באוזן בה הוכנס הכפתור, הכאבים חולפים תוך מספר ימים. ניתן לתת משככי כאבים כמו אקמול דרך הפה.
ניתן לחזור לפעילות שגרתית מייד ואין צורך לשנות התזונה.

1. במקרים של צבירת נוזלים באוזן התיכונה אשר אינם מתפנים למרות טיפול תרופתי והמתנה להחלמה עצמית. צבירת הנוזלים גורמת לפגיעה בשמיעה ויכולה לגרום לפגיעה בעור התוף.

2. דלקות אוזניים חוזרות

3. החלשות וצניחת עור התוף לכיוון פנים-האוזן. צניחה זו יכולה לגרום למחלת אוזן כרונית בהמשך החיים.

4. במטופלים לפני טיפול בתא לחץ.

​

ככלל, הפעולה מתבצעת בהרדמה כללית בילדים והרדמה מקומית במבוגרים.
החדרת צינורית מתבצעת דרך תעלת האוזן וללא צלקות חיצוניות וללא תפרים.
לאחר ההרדמה ותחת הסתכלות במיקרוסקופ מבצעים חתך בעור התוף ומחדירים את הצינורית.
במידה ויש נוזלים שואבים אותם החוצה בטרם נכניס הצינורית, אם לא נכניס צינורית במקום החתך, בגלל ריפוי טבעי הנקב ייסגר תוך 48-72 שעות והבעיה לא תיפתר.

​